הסדר או עיקול הבית? כך מהתל הבנק בלקוחותיו

דו פרצופי: אותו בנק, אותה משכנתא ואותו חוב. אז כמה צריך להוציא כדי לסגור פיגור בתשלומים? אם יתמזל מזלכם תשלמו כמה אלפי שקלים על הפיגור, אבל רוב הלווים עשויים לגלות כי הבנק, בעזרת עורך הדין המייצג אותו, כבר הזדרז לפתוח להם תיק בהוצאה לפועל כדי לקחת להם את הבית, גם אם באותה עת הוא מצייר להם מציאות ורודה.
תארו לכם מצב שבו אתם מפגרים בהחזר ההלוואה לבנק. בדרך כלל הבנק ירצה להגיע אתכם להסדר לפריסת החוב והמשך התשלומים כסדרם, אבל לפתע מתערב גורם שלישי, נציג של הבנק שיש לו אינטרס לגזירת קופון, פותח תיק הוצאה לפועל ובמסגרתו דורש על דעת עצמו תשלום מיידי של ההלוואה.
מדובר לא רק בחוב שבפיגור אלא ההלוואה כולה ומשמעות הדבר היא למעשה ביטול מוחלט של העסקה מול הבנק. כיצד ייתכן שהבנק פועל "בשני ראשים" מול הלקוח? אולי זה יפתיע אתכם, אך המצב המופרך הזה הוא מציאות יומיומית עבור אלפי משפחות בישראל המפגרות בתשלומי המשכנתא.
עו"ד אחד, שני מייצגים
כאשר לקוח מפגר בתשלומי המשכנתא במשך 3 חודשים, הטיפול מועבר בדרך כלל לעורך דין חיצוני, שמייצג את הבנק. עורך הדין שולח מכתב אזהרה האומר כי אם החוב לא ייפרע, הוא יפתח בהליכים בהוצל"פ למימוש הנכס.
למעשה מאותו רגע שבו הועבר הטיפול לעורך דין הבנק כביכול "יוצא מהתמונה". הבנק מפנה את הלקוח להגיע להסדר עם עורך הדין. על פי החוק, עורך הדין נדרש להמתין 6 חודשים של פיגור בתשלומים כדי לפתוח תיק בהוצל"פ.

בעוד ברוב המקרים הבנק מעדיף הגעה להסדר החוב שבפיגור, במקרים רבים מדי עורך הדין שממונה על ידו לטיפול בגביית החוב, מזדרז לפתוח תיק בהוצאה לפועל ומתמנה בהוצאה לפועל ככונס נכסים של דירת המגורים, ומבלי להיוועץ בבנק – מעמיד את מלוא ההלוואה לפירעון מוקדם.

כל זה קורה למרות שהבנק אינו פועל כך בחשבון ההלוואה אלא ממשיך לגבות אותה לפי לוח התשלומים הקיים.
כך נוצר מצב אבסורדי – מצד אחד עורך הדין, המייצג את הבנק, יושב עם החייב ומגיע איתו להסדר, במקביל הבנק ממשיך לגבות את ההלוואה כרגיל. הלקוח שמקבל את תדפיסי הבנק גם רואה את פירוט התשלומים ומאמין שהכל סודר. אולם בו בזמן, אותו עורך דין כבר רץ להוצאה לפועל פותח תיק, ממונה ככונס הנכסים וממתין להזדמנות הראשונה לממש את הנכס ולדרוש פירעון מיידי של מלוא חוב המשכנתא בתוספת ריבית והצמדה, וכל זאת גם כן מטעם הבנק.

כך, ביום בהיר אחד, הלווה מגלה שיש לו חוב בגובה מאות אלפי שקלים בהוצאה לפועל ושביתו נמצא בסכנה וזאת למרות שבחשבון ההלוואה, כאמור, החוב בפיגור הוסדר או עומד על אלפי שקלים בלבד.

בהמשך הלכאורה-בלתי נמנע, רשם ההוצאה לפועל מקבל החלטה לפינוי הלווה מדירת מגוריו על בסיס מידע מוטעה, שלפיו עומד מולו חייב סדרתי וחסר יכולת פירעון שמביא אתו חוב בפיגור של מאות אלפי שקלים.
"הבנקים לא מפקחים על עורכי הדין"
כיצד בכלל מתאפשר מצב שבו גובה החוב שבפיגור כפי שנרשם בבנק הוא אלפי שקלים ואילו בהוצאה לפועל – מאות אלפים? האם מדובר בחלמאות, או שמא בתחמון מכוון?
"כבר ב-1998 הוציא המפקח על הבנקים הנחיה, שעל פיה על כל בנק לוודא התאמה בין גובה החוב בספריו לזה שבספרי ההוצאה לפועל. עם זאת, 16 שנים עברו ודבר לא השתנה", אומרת עו"ד ורו"ח שלומית שנקלר, המתמחה בייצוג חייבים. "הבנקים אינם מפקחים על עורכי הדין החיצוניים שהם מעסיקים וחלק מרשמי ההוצאה לפועל אינם מקפידים שכונס הנכסים יגבה את בקשותיו בדוחות עדכניים של חשבון ההלוואה".

ומה האינטרס של בא-כח הבנק ובתוארו האחר, כונס הנכסים, לנפח את החוב? האחד, שכר הטרחה שלו נגזר מיתרת החוב שבפיגור וככל שזו גבוהה יותר כך גדל הסכום שהוא משלשל לכיסו. בנוסף, יתרת חוב גבוהה מקלה עליו לקבל החלטות של רשמי ההוצאה לפועל כנגד הלווים.

אז מי אמור לפקח על קיום הוראת המפקח על הבנקים, הוא עצמו? רשם ההוצאה לפועל? בפועל, אין כל גורם במערכת שלוקח אחריות על המצב הקיים או מגן על זכויותיו של הלווה שכשל. "המפקח על הבנקים מצדו מגדיר את תפקידו בצמצום יחסי – שמירה על יציבות הבנקים", מציינת שנקלר. "כך, למשל, הוא אוסף מידע על סכום כספי המשכנתאות שבפיגור אבל לא על מספר ההלוואות שבהן מדובר. סכום הכסף שבכוחו לפגוע ביציבות הבנק הוא מעניינו, אבל מספר המשפחות שעלולות לאבד את ביתן – איננו. באותו אופן, אין כל שקיפות בנוגע למספר המשפחות שמפונות מבתיהן מדי שנה עקב פיגור בתשלום המשכנתא".

מציאות עגומה זו אמורה להדיר שינה מעינינו, בעיקר נוכח העובדה שמשפחות שמסדירות את חובותיהן לבנק מגלות בדיעבד כי תיק ההוצאה לפועל שלהן נותר פתוח ובכך הופכות חשופות ללחצים מטעם כונסי הנכסים. משפחות רבות, אפילו כאלו הנעזרות בעורכי דין, לא מקפידות לדרוש בצורה ברורה ולוודא – ביטול כל ההלכים, במסגרת ההסדר.

על פי נתוני רשות האכיפה והגביה, בשנת 2012 נספרו 16,411 תיקי משכנתא בכינוס נכסים, ובמלים אחרות – 16,411 משפחות היו בסכנת פינוי מהבית. האם בתיקים הללו קיים חוב בפיגור אמיתי? על השאלה הזאת רק עורכי הדין החיצוניים של הבנקים, שמונו ככונסי הנכסים של הדירות, יכולים להשיב.

קישור לכתבה:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4602390,00.html