ההורים על הכוונת של ההוצאה לפועל

דמרקר

אין בסיס חוקי לחייב הורים לפרוע חובות שנצברו על ידי ילדיהם הבגירים

מחקרים שפורסמו השנה בעיתונים הכלכליים הציגו נתונים מדאיגים שלפיהם יותר מ–80% מהצעירים בישראל נתמכים כלכלית על ידי הוריהם, מי יותר ומי פחות. בלא מעט מן המקרים, ההורים משלמים עבור הוצאות שוטפות של בניהם ובנותיהם, שרבים מהם הורים לילדים בעצמם. תלות זו של דור הילדים מדאיגה ביותר, ולמרבה הצער, המעורבות ההורית עלולה להחריף, הפעם בחסות החוק.

בפברואר קיבלה שרת המשפטים, ציפי לבני, פנייה מפורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין, ובה שורת המלצות על חלופות למאסר של חייבים בהוצאה לפועל. בעבר אפשר היה להכניס לכלא חייבים שלא שילמו את חובותיהם – אלה שלא רצו לשלם וגם אלה שלא יכלו לפרוע את החובות. הוראה זו הוקפאה לתקופת מבחן, בעקבות פסיקת בג"ץ פר"ח, וכעת שוקלים להפוך אותה להסדר קבע.

כאן נכנס לתמונה פורום ההוצאה לפועל, שבפנייתו לשרה ביקש לייעל את האכיפה, "על מנת שהגבייה והאכיפה בדרכים החוקיות לא ייהפכו לחסרות שיניים, דבר שעלול להוביל ליצירת גן עדן לחייבים".

באחת ההצעות ממליץ הפורום להכליל במידע שניתן לקבל על החייבים במרשם האוכלוסין גם את שמות בני משפחתם מדרגה ראשונה. לפי ההסבר, חייבים "מקצועיים" נוהגים להפקיד את משכורתם בחשבונות הבנק של בני המשפחה, ולפיכך אם יוטל "עיקול צד ג'" על רכוש בני המשפחה, אלה לא ימהרו לסייע לחייב להסתתר מרשות האכיפה, ובא לציון גואל.

אם כן, הפורום ממליץ, מבלי להניד עפעף, שאם פלוני אינו משלם חובות לנושיו, לרשויות יותר להפעיל לחץ על בני משפחתו, בין היתר בהטלת עיקול על חשבונותיהם. זוהי פגיעה בפרטיות – שהיא זכות חוקתית – של בני המשפחה, רק בגין חשש בלתי־מוכח שאולי הם עוזרים לחייב להבריח את נכסיו.

חברות תקשורת גביית חובות
לפי ההצעה, נטל ההוכחה של החייבים לכך שאין להם חובות יעבור לבני המשפחה, והם אלה שיידרשו לנקוט צעדים משפטיים כדי להסיר את העיקול. חמור מכך, אנשים מן היישוב עלולים לפרש את צווי העיקול כאילו הם חייבים על פי חוק לפרוע את החוב.

מקריאת ההמלצה לא ברור אם כוונת הפורום היא כלי הרתעה בלבד, או שמא מגמה חדשה של חיוב הורים לשאת בחובות ילדיהם הבגירים.

בתיק שבו טיפלתי באחרונה דרש בית המשפט ממרשתי, שההוצאה לפועל רודפת אותה חודשים רבים, לחשוף את הכנסותיהם של הוריה כתנאי להפחתת צו תשלומים, מאחר שהלקוחה, אם חד־הורית, נקלעה לחובות ונאלצה להשתכן אצל הוריה. לשיטת בית המשפט, העובדה שהאשה מתגוררת אצל הוריה – אנשים קשי יום שבעצמם מתמודדים עם חובות – מחייבת אותם לחשוף בפניו את הכנסותיהם.

הדרישה המכעיסה מעלה השערה, שלפיה בית המשפט מצפה כי יבוא יום שבו מישהו, כלומר ההורים, ישלם את חובות הלקוחה. יש להדגיש כי ההורים לא יצרו את החובות ובאופן כללי אין בסיס חוקי לחייב הורים לפרוע חובות שנצברו על ידי ילדיהם הבגירים; אלה וגם אלה נחשבים ישויות משפטיות נפרדות. עזרה של משפחה לילדה הבגיר יכולה לבוא מתוך רצונה הטוב, אך לא יעלה על הדעת שיכפו עליה אחריות בכוח.

משפחות צעירות רבות נאלצות כיום לקחת הלוואות כדי לגמור את החודש, ונתוני בנק ישראל מעידים על עלייה חדה בביקוש לאשראי פרטי שאינו למגורים. משמעות המלצות פורום ההוצאה לפועל, שלרוב מייצג נושים, היא פגיעה קשה בכבודם ובפרטיותם של בני משפחת החייב. חמור מכך, היא עלולה להגביר את נטל יוקר המחיה גם עליהם.

הכותבת היא עורכת דין ורואת חשבון, המייצגת חייבים מול בנקים ונושים אחרים

 קישור לכתבה: http://www.themarker.com/opinion/1.2325553